ההליך
בפניי בקשה למתן החלטה בעניין פסיקת הוצאות.
עניינו של ההליך בעתירה שהגיש המבקש להורות על מתן צו ביניים האוסר על המשיבה 1 לפרסם מכרז חדש, לביצוע עבודות שיפוצים בבית ספר ערערה, אשר הינו בתחום המועצה המקומית ערערה בנגב, ולקבל הצעות מקבלנים לשיפוץ בית הספר, וכן לבטל את ביטול מכרז 04/07.
ביום 17.6.07 נפתח מכרז 04/07, שעניינו שיפוץ מבנה לאחר שריפה (בית הספר היסודי אבו עראר המצוי בתחומי המועצה המקומית ערערה בנגב, ממנו נגנב רכוש ואף הוצת), אשר פורסם ע"י המשיבה 1, ובו נמצא כי הצעתו של העותר הינה ההצעה הזולה ביותר.
ביום 24.7.07 קיבל העותר הודעה בפקס כי המכרז 04/07 בוטל, ויחד עם זאת פורסם מכרז חדש. לאור זאת, הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים שיורה למשיבה 1 להימנע מלפרסם מכרז חדש, לעצור את ההליכים החדשים לקבלת הצעות מקבלנים לשיפוץ בית הספר, וכן להורות למשיבות 1 ו- 2 להסביר מדוע לא יוכרז המבקש לזוכה במכרז 04/07, בשים לב לכך שהמבקש נתן את הצעה הזולה מבין שתי הצעות נוספות שהוגשו למכרז.
בדיון שנערך ביום 1.8.07, הודה ב"כ המשיבות כי דרך ביטול המכרז נעשתה שלא כדין, וכן ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה הוסכם כי ביטול המכרז יבוטל וכן שהעניין יוחזר לוועדת המכרזים, אשר תדון בעניין, לאחר שתינתן לצדדים אפשרות להשמיע טענותיהם בפניה, וכן הוסכם כי בה במידה ולאחר שתתקבל החלטה ע"י ועדת המכרזים וע"י משיבה 1, יחליט המבקש לשוב ולהגיש עתירה באותו עניין, כי אז יוכלו הצדדים להעלות טענותיהם באשר לשאלת ההוצאות נשוא העתירה והליך הביניים.
לימים הסכים המבקש למחיקת העתירה, אולם שאלת ההוצאות נותרה שנויה במחלוקת.
טענות ב"כ המבקש
1. המבקש, שהינו קבלן העוסק בשיקום נזקים, השתתף במכרז 04/07, שעניינו שיפוץ מבנה לאחר שרפה, אשר פורסם ע"י המשיבה 1, ובו נמצא כי הצעתו של המבקש הינה ההצעה הזולה ביותר.
2. ביום 24.7.07, קיבל המבקש להפתעתו הודעה בפקס כי המכרז בוטל, וכן כי פורסם מכרז חדש תחתיו. לאור זאת, הגיש בקשה למתן צו ביניים האוסר על המשיבה 1 לפרסם מכרז חדש ולבטל את ביטול מכרז 04/07.
3. בדיון שנערך במעמד הצדדים, ביום 1.8.07, הודה ב"כ המשיבות, כי דרך ביטול המכרז נעשתה שלא כדין, לאור זאת, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לכך שביטול המכרז יבוטל וכן כי העניין יוחזר לוועדת המכרזים. בעקבות אותה הסכמה הוזמן המבקש לשימוע בפני וועדת המכרזים, שהתקיים ביום 6.8.07.
4. לטענת ב"כ המבקש, הליך השימוע לא התנהל כדין ותוצאות השימוע לא הועברו על ידי וועדת המכרזים לידיעת העותר. תחת זאת, המשיבה 1 פרסמה מכרז חדש, בעקבותיו הגיש המבקש בקשה דחופה למתן צו ביניים - בש"א 998/07, על מנת לעמוד על זכויותיו.
5. בדיון בבקשה לצו ביניים, שהתקיים ביום 29.8.07 בפני השופט א. וואגו, טען ב"כ המשיבות, כי אכן פורסם מכרז חדש ובו 3 בעלי עניין שנגשו למכרז, אולם לאור ההסתבכות שנוצרה, נדרש המבקש להפקיד ערבות של עשרות אלפי שקלים, כתנאי למתן הצו המבוקש.
6. לטענת ב"כ המבקש, משלא השיגה ידו של המבקש לעמוד בדרישת הערבות, נאלץ המבקש למשוך ידו מההליך, זאת על אף שהמשיבות פעלו שלא בתום לב וקיבלו החלטותיהם בניגוד לכללי מינהל תקין ובדרך של רמיסת כללי הצדק הטבעי, תוך הפרת החובה המוגברת החלה על רשות ציבורית לנהוג בתום לב ובהגינות.
7. כמו כן, המשיבים 1 ו- 2 המשיכו להכביד על המבקש, ולא העבירו לב"כ המבקש את פרוטוקול השימוע וכן את החלטת וועדת המכרזים, כפי שהתחייבו בבית המשפט ביום הדיון, ורק ביום 5.9.07, לאחר פניית ב"כ המבקש באשר לאמור, העבירו המשיבות את פרוטוקול השימוע מיום 7.8.07 וכן את פרוטוקול וועדת המכרזים מיום 13.8.07 לידי ב"כ המבקש, ממנו למד, כי הוועדה החליטה לבטל את המכרז ולבדוק אפשרות לבצע את העבודה באמצעות החברה למשק וכלכלה מאחר והיא פטורה ממכרז, כך שיצא אפוא, כי רק לאחר כחודש ימים הועברו הדברים לראשונה לעיונו של המבקש.
8. עוד ציין ב"כ המבקש, כי לא אחת נקבע שעיקרון היסוד צריך להיות כי משנקבע שבעל דין זכה בהליך ובסעד לו עתר, חובה על הצד שכנגד לשפותו בגין ההוצאות בהן נשא לשם קבלת הסעד.
9. לטענת ב"כ המבקש, יש לפסוק על דרך הכלל כעניין שבעקרון וכנקודת מוצא הוצאות ריאליות, שאינן בבחינת פרס או בונוס לצד הזוכה, אלא החזר הוצאות נדרשות וראויות בהליך.
10. הלכה היא כי בעל דין שזכה במשפט לא ייצא בחסרון כיס מן ההתדיינות עם יריבו, ומכאן שיש חובת שיפוי על מלוא שכר הטרחה ששולם והוצאות משפט. בעניין זה, נפסק בבג"צ 891/05 -
תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (עותרת בבג"ץ 891/05) נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה והמסחר (משיבים בבג"ץ 891/05), תק-על 2005(2), 4087, 4095 (2005):
"נדמה כי פסיקת בית משפט זה לאורך השנים תומכת להלכה בכלל זה. בע"א 541/63 הנ"ל ציין השופט ברנזון כי "בהיעדר סיבה מיוחדת שתצדיק אי פסיקת הוצאות או פסיקת הוצאות מופחתות לבעל דין שזכה במשפט, מן הראוי לפסוק לו הוצאות מלאות שלא יגרמו לו חסרון כיס".
11. לטענת ב"כ המבקש, לבית המשפט שיקול דעת רחב לעניין שיעור פסיקת הוצאות, וכי יש בהתנהגותו של צד להליך כדי להשפיע על שיעור פסיקת ההוצאות. בהקשר זה, הפנה ב"כ המבקש לאסופת פסיקה (ע"א 9535/04
סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", תק-על 2005(2), 3166 (2005), ע"א 9535/04
סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", תק-על 2005(2), 3166 (2005), בג"ץ 4247/97
סיעת מרצ במועצת עיריית ירושלים נ' השר לענייני דתות, תק-על 98(4), 234 (1998)), בהם נפסקו הוצאות לחובת הצד שכנגד באופן שישקף את מורת הרוח מהתנהגות בעלי הדין לאורך ההליך.
12. בענייננו, טען ב"כ המבקש, כי התנהגות המשיבים פגעה במבקש קשות, היות ולמרות פניות חוזרות ונשנות למשיבים, נאלץ לפנות לבית המשפט על מנת להגן על זכותו להתמודד באופן שוויוני במכרז של רשות ציבורית, אשר זו פעלה שלא כדין, ובניגוד מוחלט להוראות סעיף 23(א) לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות תשי"א 1950, וגרמה למבקש טרחה רבה והוצאות מיותרות.